מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) הוקם במטרה לספק לכלל חברי הכנסת מחקרים ומידע מקצועי, אמין ואובייקטיבי בשלל נושאים. בשנים האחרונות הפכו מחקרי מרכז המחקר והמידע של הכנסת למקור מידע מוביל לא רק בעבור חברי הכנסת, אלא בעבור הציבור הרחב, ארגונים לא ממשלתיים ואמצעי תקשורת מובילים. גם בסוגיית ההסתננות לישראל הפכו מחקרי הממ"מ למקור מידע מרכזי ופופולרי.

שני מחקרים זכו לחשיפה רחבה במיוחד באמצעי התקשורת: מחקר אחד בנושא שיעור השתתפותם של מסתננים בפשיעה (אוקטובר 2010), ומחקר נוסף המשווה את גודל האוכלוסייה וקצב כניסת מסתננים לישראל, בהשוואה למדינות אירופה.

המחקר בנושא פשיעת מסתננים קבע כי שיעור השתתפותם של מסתננים בפשיעה נמוך משיעורם היחסי באוכלוסייה. מחקר זה פורסם במגוון כלי תקשורת, וארגונים לא ממשלתיים המסייעים למסתננים מצטטים ממנו בהרחבה עד היום. למרות שמחקר זה חטא למציאות, עיוות והיטה את הנתונים כך שיתאימו לתפיסת עולמו של הכותב כפי שנראה בהמשך, הדוח הצליח ליצור מסך עשן שהסתיר את נתוני הפשיעה הגבוהים בדרום העיר. הדוח אף תרם לעיכוב הגדול בתגובת הרשויות למצב האקוטי בשכונות ולמציאות הבלתי נסבלת שהתושבים נקלעו אליה, ורק לאחר מאמצים רבים, הפגנות ומחאות, ולמרבה הצער גם נפגעים רבים, הוגברה נוכחות אנשי ביטחון באזור, וחלה ירידה מסוימת בהיקף הפשיעה.

בתגובה לדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, פרי עטו של ד"ר גלעד נתן, המרכז למדיניות הגירה ישראלית חיבר מחקר נגדי שהוכיח שלפי נתונים שסיפקה המשטרה בכנסת, שיעורם של מסתננים בביצוע עבירות מין גבוה פי 3.5 משיעורם בכלל האוכלוסייה. בביצוע עבירות רצח, שיעורם של מסתננים גבוה פי 9 משיעורם בכלל האוכלוסייה. כמו כן, הדוח של המרכז למדיניות הגירה ישראלית חשף כשלים מתודולוגיים חמורים מאוד במחקר של ד"ר נתן. כשלים אלה מצטרפים לבעייתיות העקרונית שבהשוואה בין שיעור פתיחת תיקים פליליים בקרב כלל האוכלוסייה, לבין אוכלוסייה שמאופיינת בתת אכיפה ותת דיווח כרוניים.

המחקר השני שזכה לחשיפה תקשורתית רחבה ביצע השוואה בין היקף תופעת ההסתננות לישראל לזו להגירה הבלתי חוקית למדינות אירופה. מחקר זה כלל כשלים מתודולוגיים חמורים עוד יותר מהדוח של הממ"מ. לפי ממצאי הדוח, ישראל איננה מדינת יעד עיקרית למסתננים, ושיעורם ביחס לאוכלוסיית ישראל נמוך בהשוואה למדינות אירופה. גם דוח זה פורסם בתקשורת וארגונים לא ממשלתיים עשו בו שימוש במטרה לגמד את היקף התופעה בישראל ואת הצורך לנקוט בצעדים משמעותיים, תוך יצירת עיכוב משמעותי מאוד בתגובת המדינה. למרבה התדהמה, התברר שמחקרים אלה תורגמו לאנגלית עבור ה- OECD  והוצגו כנתונים רשמיים מטעם מדינת ישראל.

במחקר שפרסמנו מטעם המרכז למדיניות הגירה, חשפנו כי ישראל הפכה למדינת היעד המובילה בעולם המערבי להגירה לא חוקית מאפריקה. יתרה מכך, בשיאה של ההסתננות לישראל בשנים 2010-2011 , ישראל נאלצה לקלוט מספר גבוה מכל מדינה אירופאית אחרת במספרים מוחלטים. מלבד זאת, ישראל נמצאת בראש הרשימה בהשוואה למדינות האיחוד האירופי מבחינת כמות המהגרים הבלתי חוקיים השוהים בשטחה בהשוואה לגודל אוכלוסייה ושטח.

לאחר שפרסמנו את שני המחקרים הללו בעיתון "מעריב", התחוללה סערה רבתי, שכן החוקר שחיבר את המחקרים, ד"ר גלעד נתן, הועבר מתפקידו. הסערה פרצה לאחר שדוברות הכנסת והיועץ המשפטי של הכנסת תלו את הסיבה להעברתו של ד"ר נתן מתפקידו כחוקר בממ"מ בכך שבעבר התבטא בחריפות נגד ראש הממשלה ושרים במאמרים בעלי אופי פוליטי שכתב לאתר YNET, בעודו עובד כחוקר בכנסת.

בעקבות הפיטורים נעשה ניסיון מצד גורמים רדיקליים, לערער את אמינות המחקרים של המרכז למדיניות הגירה ישראלית ולהפוך את הנושא לסוגיה פוליטית. המחקר שלנו העוסק בהשוואה למדינות אירופה הועבר לבדיקה של יועצת חיצונית, ד"ר אנאבל ליפסיק-פרידלנדר, שקיבלה באופן מלא את עיקרי הביקורת שלנו, ובעקבות כך הדוח המקורי של הממ"מ אף הורד מהאינטרנט. לאחר זמן מה מרכז המידע והמחקר של הכנסת הכיר בכשלים העובדתיים שהופיעו במחקר, ובכך שכשלים אלה הם שהביאו בין היתר לפיטוריו של ד"ר נתן.

הסאגה סביב דוחות המחקר חשפו את החלל העצום שקיים בכל הנוגע למידע אמין ועדכני בסוגיית ההגירה לישראל בכלל ובסוגיית ההסתננות בפרט. אספקת מידע אמין ואיכותי למקבלי החלטות, לאמצעי תקשורת ולחברה הישראלית בכלל, נמצאים בראש סדר העדיפויות שלנו במרכז למדיניות הגירה ישראלית.