במהלך השנים המרכז למדיניות הגירה ישראלית התייצב בלב הזירה הפרלמנטרית במאבק לגיבוש פתרון לתופעת ההסתננות לישראל. בנוסף להשתתפות פעילה בדיונים הנוגעים לקידום חקיקה בנושא, המרכז השתתף באופן פעיל גם בישיבות ודיונים רבים של ועדות הכנסת.
ועדת הפנים והגנת הסביבה
דיון בנושא: סטטוס הטיפול והפתרונות המוצעים על ידי הממשלה לפתרון בעיית המסתננים. 15 ביולי 2013
ועדת הפנים התכנסה לדיון מיוחד עם תושבי דרום תל אביב כדי לדון בטיפול בתופעת ההסתננות לישראל. המרכז למדיניות הגירה ישראלית העלה לדיון את תופעת פיצולי הדירות בניגוד לחוק בדרום תל אביב ובערים נוספות. תופעה זו מאופיינת בפיצול הדירות על ידי בעלי הנכסים כך שיוכלו לשמש מספר רב של מסתננים החיים בדירה קטנה. תופעה זו מקשה על חיי התושבים ומגדילה את התמריץ הכלכלי להסתנן לישראל ולשהות בה בניגוד לחוק.
דיון בנושא: תקנות החוק למניעת הסתננות. 28 באוגוסט 2013
במסגרת הדיונים בתקנות הנוגעות לאיסור הוצאת כספי מסתננים בהשתתפות שר הפנים גדעון סער, המרכז למדיניות הגירה ישראלית העלה את סוגיית המס שגובה ממשלת אריתריאה באמצעות השגרירות שלה בתל אביב מאזרחיה הנמצאים בישראל.
דיון בנושא: כיווני פעולה של מדינת ישראל בעניין המסתננים בהמשך להחלטת בג"ץ. 6 באוקטובר 2014
בעקבות החלטת בג"ץ לפסול את החוק למניעת הסתננות בפעם השנייה [חוק למניעת הסתננות (עבירות שיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד-2013], התכנסה שוב ועדת הפנים בנוכחות שר הפנים גדעון סער, על מנת להציג את אמצעי ההתמודדות עם תופעת ההסתננות לישראל. המרכז למדיניות הגירה העלה את סוגיית הפשיעה בדרום תל אביב, את הצורך בהגברת הנוכחות המשטרתית ואת חובת המדינה לטפל באופן מערכתי בעבריינות חוזרת בקרב אוכלוסיית המסתננים. בנוסף, המרכז למדיניות הגירה הציג את האופן שבו עצירת זרם ההסתננות לישראל הביאה למיגור תופעת העינויים בסיני.
במעמד זה, המרכז למדינות הגירה הציג לראשונה את הצורך בקידום 'חוק הפיקדון' על מנת להביא ליציאת אוכלוסיית המסתננים מישראל.
דיון בנושא: גיבוש מדיניות לטיפול בסוגיית המסתננים בדרום תל-אביב. 8 ביוני 2016
יו"ר ועדת הפנים הנכנס חבר הכנסת דודי אמסלם יזם דיון מיוחד בוועדת הפנים בנושא דרכי הטיפול במסתננים, בהשתתפות תושבי דרום תל אביב. במסגרת הדיון דרש המרכז למדיניות הגירה ישראלית שהמדינה תתחיל לאכוף את חוק הפיקדון ואף תפתח בהליכים מעשיים מול ממשלת אריתריאה להשבת אזרחיה, בדגש על אוכלוסיות שלכל הדעות לא נשקפת להן כל סכנה במדינת המוצא.
דיון בנושא: גיבוש מדיניות לטיפול בסוגיית המסתננים בדרום תל-אביב. 21 ביוני 2017.
ועדת הפנים התכנסה פעם נוספת על מנת לדון בסוגיית המסתננים, הפעם בהשתתפות שר הפנים אריה דרעי. נציג המרכז למדיניות הגירה ישראלית הדגיש בפני חברי הוועדה את ההשפעה שיש לחוק הפיקדון על יציאת מסתננים מישראל, הציג דוחות שחוברו על ידי מדינות זרות בנושא אריתריאה, וכן העלה את סוגיית גביית המס מאזרחי אריתריאה באמצעות שגרירות אריתריאה בתל אביב.
מתוך פרוטוקול דיון הוועדה:
יונתן יעקובוביץ', ראש תחום הסברה במרכז למדיניות הגירה ישראלית:
"אנחנו יודעים שיש פעילות של תומכי משטר בישראל. אין אפילו דוח בינלאומי אחד שאומר שנשים לא יכולות לחזור לאריתריאה. אפילו הדוח של נציבות האו"ם אומר שבהרבה מקרים משחררים נשים עם ילדים מהצבא. אז למה הן פה? למה הן מקבלות את כל ההטבות? אין לזה הצדקה.
ממשלת אריתריאה מעודדת את האזרחים שלה להגיע לכאן, לעבוד כאן, ליהנות מההגנה הקבוצתית הכוללת ולשלוח כסף הביתה. יש את זה בכל הדוחות. ומי שרוצה, פסק הדין האחרון של בית המשפט הפדרלי בשווייץ גם קבע את זה, וגם הדוח של ה-ICG, אחד ממכוני המחקר הבכירים בעולם אומר את זה באופן מפורש.
צריך לייצר תמריצים שהאנשים האלה ילכו לשגרירות ובאמת יביאו להסדרת מעמדם. לכן חוק הפיקדון הוא כלי מאוד-מאוד חשוב".
דיון בנושא: פיקוח ומעקב בסוגיית המסתננים והשלכותיה, מעקב אחר יישום מדיניות הממשלה בעניין המסתננים וסגירת מתקן חולות. 16 באפריל 2018
ועדת הפנים של הכנסת בראשות חה"כ יואב קיש התכנסה על מנת לדון ביישום מדיניות הממשלה בעניין המסתננים וסגירת מתקן חולות. נציג המרכז למדיניות הגירה ישראלית יונתן יעקובוביץ' העלה בפני המשתתפים בדיון את חשיבותו של מתקן חולות למדיניות ההגירה של ישראל בטווח הארוך, הזכיר את האינטרס של ממשלת אריתריאה בהישארות אזרחיה בישראל, ועמד על זכותה של מדינת ישראל להחזיק במדיניות מקלט משלה:
"מדינת ישראל הפכה למקום שלא משתלם להגיע אליו ולא משתלם לשהות בה בזכות כלים כמו "סהרונים" ו"חולות", וכמו חוק הפיקדון, והמסתננים עזבו. כשהקמנו את מתקני השהייה עצרנו את זרם הכניסה עוד לפני שהגדר נבנתה. לא רק ש"חולות" הוא כלי הגירה יעיל, הוא גם הכלי הכי הומני שקידמנו פה כי עצרנו את כל תופעת העינויים בסיני. מדינת ישראל מחקה את התופעה מהעולם בגלל שהיא עצרה את זרם ההסתננות. כל הכסף הזה שעבר לבדואים ומימן את ההגירה השניונית, את כל זה מדינת ישראל עצרה. לגבי הגירה – גם פה אומרים לנו שכולם פליטים אבל יצאו 20,000 מסתננים עד היום. לא אחד, לא שניים, 20,000.
סודן זו מדינת אויב ואין לנו קשרים עם סודן אבל אם עוברים דרך מדינות מעבר ולא נקלטים, המסתננים יכולים לצאת לסודן. אוסיף שהיום, לפי המשפט הבינלאומי, אפילו רוב הדרפורים גם יכולים לחזור לסודן. לגבי אריתריאה – לכל אותם הומניסטים, האינטרס היום של ממשלת אריתריאה זה שאנשים יצאו, יגיעו למדינות המערב, יקבלו אשרת עבודה ויעבדו שם כי שליש מהתל"ג של אריתריאה מגיע מהכסף שהם שולחים חזרה, ובישראל יש את הקהילה האריתראית הכי גדולה בעולם המערבי חוץ מארצות-הברית. זה המון כסף שמגיע לממשלת אריתריאה אז כל אלה, ההומניסטים שמתנגדים לדיקטטורה, הם בעצם מפמפמים את הדיקטטורה, הם עובדים באיזו סימביוזה אולי לא מכוונת אבל דה-פקטו.
זה נכון שבאירופה הם יותר נדיבים במתן מעמד כי הם אומרים שאם יש ספק, אין ספק וצריך לקלוט את כולם. זכותה של ישראל להגיד אם יש ספק, אין ספק, אנחנו לא רוצים לקלוט את כולם".
דיון בנושא: פעילות אכיפה של משטרת ישראל כלפי מסתננים בדרום ת"א, יישום חובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים. 18 ביוני 2018
במסגרת הדיונים על הפשיעה בדרום תל אביב, בהם מפקד תחנת שרת, סנ"צ צחי שרעבי הודה כי מאז נסגרו סהרונים וחולות יש עליה באלימות, בשוד ובתקיפות החמורות באזור, יונתן יעקובוביץ', נציג המרכז למדיניות הגירה ישראלית, הדגיש שוב את חשיבותו של חוק הפיקדון להתמודדות עם תופעת המסתננים והעלה את סוגיית המאבקים האלימים שמתנהלים בישראל בין תומכי המשטר האריתראי לבין מתנגדיו:
"יש כאן אלפי תומכי משטר אקטיביים, יש כאן כמה אלפי מתנגדי משטר אקטיביים. באמצע יש את הרוב, שאלה אנשים שבאו לכאן לעבוד וצריך להבין שמדובר במנגנון כלכלי שמשרת את ממשלת אריתריאה שמרוויחה הרבה מאוד כסף. אני אומר שמי שרוצה להילחם במשטר שלו, שיעשה את זה באריתריאה. שם צריך להילחם. לא ברחובות כאן ולא על חשבון אזרחי ישראל".
דיון בנושא: בחינת מדיניות אי ההרחקה לאריתריאה לאור ההתפתחויות הבין לאומיות. 25 ביולי 2018
בעקבות הסכם השלום ההיסטורי בין אריתריאה לאתיופיה, ועדת הפנים של הכנסת התכנסה לישיבה מיוחדת שדנה בפתרונות אפשריים לסוגיית המסתננים בישראל. היועץ המשפטי למל"ל גיל אבניאל אמר במהלך הדיון כי בעקבות ההתרחשויות האחרונות בסוגיית הסכם השלום בין אריתריאה לאתיופיה יש סיכוי לשינוי ואולי אריתריאים יוכלו לחזור לארצם תוך הבטחת ביטחונם האישי. יו"ר הוועדה יואב קיש ביקש לבחון האם מדינת ישראל יכולה ליישם מדיניות הרחקה לאריתריאה.
יונתן יעקובוביץ', מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה ישראלית אמר בדיון:
"ישראל יושבת על הגדר. אנחנו היינו המדינה שקלטה הכי הרבה אריתריאים בעולם: ב-2011 קלטנו פי 3 אריתראים מכל האיחוד האירופי ביחד. במקום שאנחנו נוציא דוח של המל"ל, דוח של משרד החוץ או דוח של משרד המשפטים, אנחנו יושבים ומחכים לראות מה מדינות אחרות יאמרו. אם נשב ונחכה, אז אולי נחכה גם עוד שנתיים, כשיש אוכלוסיות שיכולות לצאת מישראל כבר היום. בעוד שנתיים זה עוד השתקעות ועוד סבל לתושבי דרום תל אביב. אין שום סיבה לסטגנציה הזאת, ואין לה גם שום הצדקה משפטית".
דיון בנושא: מעקב אחר יישום מדיניות הממשלה בעניין המסתננים וסגירת מתקן חולות, יישום חובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים, מעמדם של מסתננים מסודן. 5 בנובמבר 2018
בעקבות החלטת המדינה כי לא תעניק יותר מעמד הומניטרי גורף למבקשי מקלט סודנים שהגיעו לישראל מחבל דרפור, אלא תבחן באופן פרטני את הבקשות של מי שטוענים שהגיעו בדרפור, ועדת הפנים דנה בין השאר בסוגיה זו. לאחר שכבר העניקה מעמד זמני לכ-800 יוצאי דרפור, המדינה אימצה באיחור רב עמדה עדכנית יותר ביחס למסתננים מסודן בעקבות הדוח הבריטי שיצא באוגוסט 2016, לפיו כמעט מיליון דרפורים חיים כיום בבטחה בחרטום, בירת סודן וכי פליטים מדרפור יכולים לחיות באזורים אחרים בסודן.
יונתן יעקובוביץ', מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה ישראלית אמר בדיון:
"אם היו מאמצים את העמדה הזאת קודם, אז פאדול באשיר יעקב, זה שרצח את אסתר גלילי, אולי לא היה משוחרר ממשמורת. אולי אם היו בודקים את המקרים הפרטניים של ה-800 שקיבלו מעמד, היו מגלים שהם בעצמם ביצעו פשעי מלחמה. כל הדוחות הבין-לאומיים אומרים שצריך לבדוק אם גם המורדים הדארפורים ביצעו פשעי מלחמה. (…) בישראל, שאליה הגיעו פי 3 סודנים מאשר לכל האיחוד האירופי ביחד, אף אחד לא טרח לבדוק מה קורה בסודן במשך כל כך הרבה שנים. וגם בשנה האחרונה נתנו מעמד לעוד כמה מאות, ועוד כמה מאות, ועוד כמה מאות, ואם לא היינו מפעילים לחץ היו נותנים גם לכל ה-3,000. (…) המשוואה היא לא: בואו ניכנע כי המצב לא משתנה. המצב השתנה. אבל אפשר לעשות הרבה יותר כדי להביא לכך שהרוב יחזרו, כולל מרבית הדארפורים, למעט אנשים שיש להם עילת מקלט פרטנית. (…) אם המדינה לא תאמץ את המחקר המשווה העדכני ביותר, אז בתי הדין ובתי המשפט ימשיכו לתת מעמד, כמו שקרה עד עכשיו. ולכן, לא רק שצריך להפסיק לתת מעמד, עמדת המדינה צריכה להיות שאין כיום הצדקה לתת מעמד לדארפורים באופן גורף, אלא אם כן הם באמת מתנגדי משטר".
ערוץ 7: סוף למעמד הגורף שקיבלו יוצאי דרפורדיון דחוף – עמדת ישראל לגבי אמנת ההגירה של האו"ם. 21 בנובמבר 2018
ועדת הפנים התכנסה לדיון דחוף בנוגע לעמדת המדינה לגבי אמנת ההגירה הבין-לאומית של האו"ם, בשם "הסכם עולמי להגירה בטוחה, מאורגנת וסדירה", שמגדירה לראשונה את "הזכות להגירה" כחלק מהמשפט הבין-לאומי. אמנה זו חלה גם על מהגרים כלכליים ולא רק על פליטים מוכרים, הזוכים להגנת החוק הבין-לאומי מכוח אמנות אחרות. לאחר שמשרד החוץ הישראלי לקח חלק בניסוח וגיבוש האמנה, בעקבות פרסומים ולחץ של המרכז למדיניות הגירה ישראלית, ראש הממשלה הודיע כי ישראל לא תחתום על אמנה זו, ובכך הצטרף לארה"ב, אוסטריה, הונגריה ואוסטרליה שגם הן סירבו לחתום עליה.
נציגת המרכז אמרה בדיון:
"באופן רשמי ההסכם לא מחייב, אבל מטרתו היא להפוך לנורמה בינלאומית. הוא מייצר נורמות שמהר מאוד גם בכל דיון או הצעת חוק יהיה מי שיקום ויגיד "אבל זה מנוגד להסכם הבינלאומי" גם אם לכאורה הוא לא מחייב. זאת אומרת שכן תהיה לו משמעות מאוד אמתית בשטח וגם מהר מאוד בית המשפט הישראלי, ובשלב הבא יתחילו לפסוק לפי הנורמה הבינלאומית הזאת שהיא לכאורה לא מחייבת. (…) המסמך הזה הוא מאוד רדיקלי בגישה שלו. נקודת המוצא שלו היא שהגירה זה דבר טוב, שהגירה היא זכות אדם כמו זכויות אדם אחרות, יש מסמכים של זכויות אדם, זכויות הילד, זכויות העובד, ועכשיו יש גם זכויות המהגר. (…) לפי המסמך צריך לפעול להשתלבות מלאה של המהגרים האלה בחברה, אין התייחסות לזה שאולי יום אחד הם צריכים לחזור. אלה פעולות שהאג'נדה שלהם היא שההגירה היא משהו קבוע, משהו שלא הולך להשתנות ומשהו שאנחנו צריכים לקבל עלינו כגזירת גורל והאנשים האלה יישארו חלק מהחברה. (…) אנחנו רוצים לברך את ראש הממשלה על זה שהוא הודיע שהוא מתנגד להסכם בעקבות הפרסומים שלנו. לא מספיק שישראל רק לא תחתום, חשוב שישראל תהיה מובילה בהתנגדות להסכם הזה, שתיקח אחריה עוד מדינות נוספות שבמקום שהן יפנו אלינו כדי לשכנע אותנו לא לחתום על הסכם שכל כך נוגד את האינטרסים שלנו, ישראל תהיה מהמובילות במאבק הזה, בקואליציה נגד ההסכם. אם יהיו מספיק מדינות שיתנגדו לו, זה ייצור כוח בינלאומי שיפחית מהעוצמה, ומהמשמעות של ההסכם הזה."
בתקשורת:
ישראל היום: ארה"ב ואוסטרליה נגד. ישראל תחתום על אמנת ההגירה?
ערוץ 20: פקידי משרד החוץ שותפים לאמנה לזכויות מסתננים
הארץ: אחרי ארה"ב: ישראל לא תצטרף ליוזמת האו"ם להגנה על זכויות מהגרים
מקור ראשון: מדוע משרד החוץ השתתף בניסוח אמנת ההגירה?
מידה: ביקורת בוועדת הפנים על התנהלות הפקידים במגעים לניסוח אמנת ההגירה של האו"ם
אל-מוניטור: נתניהו מצטרף לברית בין מנהיגי הימין בעולם להגבלת ההגירה
