שתף קטע נבחר

אריתריאים בישראל: "למרות הפיוס עם אתיופיה - נחזור רק כשהדיקטטור יעוף"

מבקשי מקלט הביעו פסימיות בנוגע להסכם במולדתם ומבהירים שחזרה למדינה תתאפשר רק עם עזיבתו של הדיקטטור: "הסכמים עם מדינות שכנות זה דבר טוב, אבל הבעיה נותרה פנימית"

 

אתקליתי אברהם ()
"אצלנו כל מי שמתעסק בפוליטיקה נכנס לבית סוהר". אברהם אתקליתי, מבקש מקלט מאריתריאה

מבקשי המקלט האריתריאים בישראל עוקבים במידה רבה של ספקנות אחר ההתפתחויות במולדתם, שבמסגרתן הכריזו שלשום (יום א') מנהיגי אתיופיה ואריתריאה על סופו של הסכסוך המדמם בן עשרות השנים בין שתי המדינות.

  

"שני העמים חולמים על השלום כבר 20 שנה", אומר דג'ן מנגשה, אריתריאי שהגיע לפני שש שנים לישראל וחי בדרום תל אביב. "אבל עדיין לא ראינו שום דבר סופי. זה טוב לעשות הסכמים עם מדינות שכנות ולייצר משהו ביחד, אבל הבעיה הגדולה של אריתריאה תישאר פנימית, והיא השליט שלה, הדיקטטור. השלום לא ישנה שום דבר מהבחינה הזאת, הוא ימשיך את הפגיעה בזכויות האדם של האזרחים".

 

מנגשה הוסיף כי בצד היתרונות של הסכם שלום, יש גם חשש כי הדבר יפגע באריתריאים בסמוך לגבול המריבה, שהמשטר אינו מתחשב בדעתם בעניין. "אם יהיה שלום יחלקו את השטח", הוא אומר. "האריתריאים חיים שם עם משפחות שלמות המון שנים, ועומדים להוציא אותם מביתם ולתת לאתיופיה. כמובן שאין להם בחירה. גם באתיופיה יש מתנגדים להסכם אבל להם יש חופש ביטוי".

 

 
ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד ביקר באסמרה בירת אריתריאה וקיים פגישת פיוס עם נשיא אריתריאה איסאייס אפוורקי, בניסיון לשים קץ לעשרות שנים של סכסוך דיפלומטי ועימותים מזוינים בין שתי השכנות. לאחר הפגישה הכריז ראש ממשלת אתיופיה אחמד כי ארצו תנרמל את היחסים עם אריתריאה.
 
ההתקרבות הפתאומית בין אתיופיה לאריתריאה מסמנת את סופה של מלחמה קרה שנמשכה שנים ארוכות ופגעה קשות בשתי המדינות. אתיופיה ואריתריאה נמצאות שתיהן בקרן אפריקה, ובעבר הייתה אריתריאה מחוז באתיופיה. ב-1993 - אחרי עשרות שנים של לחימה למען עצמאותה - יצאה אריתריאה לעצמאות. עד אז הייתה אריתריאה נתיב הגישה היחידי של אתיופיה לים האדום, ויציאתה לעצמאות הפכה את אתיופיה למובלעת.

 

בשנים 2000-1998 ניהלו אתיופיה ואריתריאה מלחמה קשה, ובה נהרגו כ-80,000 איש. בתום המלחמה קבעה ועדה של האו"ם כי על אתיופיה למסור לידי אריתריאה את השליטה בכמה אזורים בגבול בין המדינות, ובכלל זה את השליטה בכפר בדמה. אתיופיה סירבה לקבל את הפסיקה, ובשנים הבאות השתמרה המתיחות בינה לבין אריתריאה. קרבות פרצו מעת לעת באזור הגבול, הממשל האתיופי תמך בארגוני מורדים באריתריאה במטרה להפיל את הממשל האריתריאי, והממשל האריתריאי תמך בארגוני מורדים באתיופיה כדי להשיג מטרה דומה בצד השני. שתי המדינות נותרו מבודדות ונשלטות על-ידי כוחות הביטחון שלהן.

 

מנהיגי אתיופיה אריתריאה אריתראה פגישה היסטורית הסכם שלום (צילום: AP)
המפגש בין מנהיגי אתיופיה וארתיריאה(צילום: AP)

 

אתקליתי אברהם, אריתריאי שהגיע לישראל לפני שמונה שנים, מביע עמדה חריפה יותר בעניין. הוא מאשים את הרודן איסאייס אפוורקי בכך שהוא יחזיר את אריתריאה למצבה טרום קבלת העצמאות ב-1993. "הוא רוצה למכור את המדינה לאתיופיה, כמו שהיינו לפני 30 שנה", אומר אתקליתי. "עשרות אלפי אנשים מתו במלחמה עם אתיופיה. מה איתם? ומה איתנו? יש עדיין חיילים אתיופים על האדמה שלנו". 

דג'ן מנשה ()
"חולמים על שלום כבר 20 שנה". דג'ן מנשה, מבקש מקלט מאריתריאה

 

יונתן יעקובוביץ' (צילום: מורן חג'בי)
"סיום הסכסוך יכול להשפיע גם על מדיניות הפנים של אריתראה". יונתן יעקובוביץ'(צילום: מורן חג'בי)

אתקליתי מוסיף כי אפילו אם יהיה הסכם שלום, מבקשי המקלט לא יחזרו לאריתריאה: "מי שיצא נגד הדיקטטור לא יוכל לחזור. אחזור רק כשיעוף משם". הוא רואה באתיופיה מודל לשינוי שאריתריאה צריכה לעבור גם כן. "ראש ממשלת אתיופיה השלים עם העם שלו, שחרר את כל האסירים הפוליטיים ויש שם עכשיו דמוקרטיה ב-100%. אצלנו כל מי שמתעסק בפוליטיקה נמצא בבית סוהר".

 

לעומת זאת, יונתן יעקובוביץ', מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה ישראלית, רואה בהתפתחות פריצת דרך דרמטית שיכולה להשליך גם על סוגיית חזרת האריתריאים ששוהים בישראל למולדתם. "התירוץ הרשמי למדיניות גיוס החובה באריתריאה, שבגללה נמנעה ישראל מהרחקה כפויה של מסתננים ממדינה זו, היה מצב המלחמה בין המדינות",אומר. "עם סיום הסכסוך, לא תיוותר לשלטון באריתריאה כל הצדקה להמשיך במדיניות זו. נכון שהנשיא אריתריאה הוא דיקטטור אבל יש לו הרבה תומכי משטר - בישראל, באירופה ובארצות הברית והוא מאוד תלוי בהם.

 

יעקובוביץ' מאמין כי שלום בין המדינות יכול להשפיע גם על רמת הפתיחות והדמוקרטיה באריתריאה, כך שגם מתנגדי המשטר השוהים בישראל יוכלו לחזור. "כמו שראש ממשלת אתיופיה עשה רפורמות מרחיקות לכת של ליברליזציה כלכלית ופוליטית - צריך לראות מה אריתריאה תעשה. ייתכן ונראה בשיפור משמעותי גם במדיניות הפנים שתאפשר חזרה משמעותית של מסתננים השוהים בישראל".

 

 


פורסם לראשונה 09/07/2018 21:51

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים