דיון בנושא מדיניות הרחקת ילדי זרים. 13 בדצמבר 2021
עוה"ד ד"ר יונה שרקי, היועץ המשפטי למרכז למדיניות הגירה ישראלית שהוזמן לוועדה, התייחס לקמפיין האלים כלפי פקחי רשות האוכלוסין וההגירה המוצגים לעיתים כקלגסים הפועלים במזיד לפגוע בשלום ילדי זרים השוהים בישראל בניגוד לחוק. שרקי הוסיף כי הוא: "מרחם על הילדים מאוד. אבל יש בן אדם אחד שעליו לא מדברים בחדר הזה והוא למעשה הגורם של המצב – הורי הילדים. טובת הילד צריכה להיבחן כטובתו שלו, לא כטובת ההורה שלו, ולא כאינטרס של ההורה שלו. למעשה, ארגוני הנשים כבר דיווחו בפני בג"ץ שכאשר אישה או ילד הופכים להיות עוגן לקבלת מעמד בישראל, הדבר הזה הוא כר פורה לניצול של אותם נשים וילדים. המצב הזה, שבו ילד נפגע בישראל זה מכיוון שלכתחילה ההורים שלו מפירים את החוק ובכך פוגעים בטובתו – ואת זה צריך לומר".
לדברי נציג המרכז למדיניות הגירה, הפתרון נמצא בהרחקת ההורים: "הורה שלא צריך להיות במדינת ישראל על פי חוק והוא מפר חוק לכל דבר ועניין צריך לשוב למדינתו, להיות מורחק מישראל, כדת וכדין, יהיה זה פשע להפריד את הילד מההורה שלו ולכן ההלכה הפסוקה כאן בישראל היא שהילד הולך אחר הוריו ובוודאי לא ההיפך. הילד לא מקנה להורה מעמד".
"לכן, כאשר בוחנים את טובת הילדים האלו ואם באמת בוחנים אותה ולא את הרצון הכלכלי של ההורים, התשובה לכל השאלות בדיון כאן ברורה: ילד שנמצא במצב של זמניות ואי יציבות, וזה המצב של ילד להורה לא חוקי, אנחנו צריכים לדאוג לכך שהוא יחזור למדינת המוצא, לממש את היציבות הזו".
דיון בנושא כספי הפיקדון של עובדים זרים. 23 בנובמבר 2021
הוועדה המיוחדת לעובדות ועובדים זרים דנה בבעיית מימוש כספי הפיקדון של עובדים זרים שעזבו את ישראל ולא משכו את כספם כפי שנקבע בחוק הפיקדון שבוטל ב-2020. לפי רכזת תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר, טובה ווסר, עוד לא ידוע מה נעשה בכספים המגיעים לשווי ערך של כ-33 מיליון שקלים. משרד האוצר קיבל מרשות האוכלוסין וההגירה את כספי הפיקדונות שלא מומשו עד שנת 2016. החל משנת 2016 מועברים כספים אלה לאפוטרופוס הכללי. כל הכספים מיועדים למטרות רווחה ובריאות של עובדים זרים וילדיהם בישראל.
במהלך הדיון התריע היועץ המשפטי של המרכז למדיניות הגירה, עוה"ד יונה שרקי כי חלק מארגוני הסיוע ההומניטרי מסייעים למעשה לפעילות בלתי חוקית. שרקי אמר:
"שאלת העברת הכספים היא שאלה מהותית, מכיוון הרבה מאוד ארגונים שפועלים במעטה ובמצג של פעילות הומניטרית פעמים רבות ככר פורה לתמיכה לפעילות בלתי חוקית לביסוס אנשים ששהותם לא חוקית. אנחנו תומכים בפעילות הומניטרית, כפי שראינו במתן אוכל לנזקקים, ותמיכה בילדים שעל לא עוול בכפם מוצאים עצמם בתנאים לא תנאים".
עוד הזכיר שרקי כי באף מדינה בעולם המערבי אינם זכאים למעמד סוציאלי. "אפילו במדינות הפרו סוציאליות בעולם, כמו צרפת או בלגיה, אנשים שאינם בעלי מעמד אינם זכאים לתנאים סוציאליים, בוודאי לא לתנאים שווים לבעלי אזרחות או תושבות קבע באותה מדינה. כאשר בנאדם נמצא במדינה מסוימת ללא מעמד אז הוא אינו זכאי לתנאים סוציאליים מהותית , מכיוון שהוא אינו עונה להגדרה הבסיסית של תושבות או אזרחות".
לצפייה בדברים המלאים מתוך הוועדה:
דיון בנושא: מאגר ביומטרי למהגרים. 7 במאי 2013
בעקבות העלייה החמורה במקרי הפשיעה בקרב מסתננים, החלה המשטרה לפתוח תיקים פליליים בגין עבירת הסתננות לישראל ולאסוף דגימות ד.נ.א ממסתננים. בעקבות המהלך, ארגוני סיוע למסתננים כינסו דיון מיוחד בוועדה בגין "פגיעה בפרטיות" של המסתננים. המרכז למדיניות הגירה ישראלית התייצב בדיון והציג מחקר משווה ממדינות אחרות וכן נתוני פשיעה של מסתננים בישראל המצדיקים יצירת מאגר ד.נ.א.
מתוך פרוטוקול הוועדה:
יונתן יעקובוביץ’, ראש תחום הסברה במרכז למדיניות הגירה:
"בשוויץ היום מחוקקים חוק בעקבות עלייה בפשיעה של מבקשי מקלט, שמאפשר לדגום DNA מאנשים שמבקשים מקלט, ובארה"ב יש חוק פדרלי מ-2009 שמאפשר לקחת DNA מכל מי שעושה עבירה פלילית, כולל מי שנכנס שלא כחוק למדינה, כולל מבקשי מקלט.
לעניין המאגרים, קודם כול לדעתי השאלה צריכה להיות איך אין מאגר מידע על 50,000 איש? זו השאלה שצריכה להישאל ולא למה פתאום התחלתם לאכוף את החוק אם זה נמצא בחוק. שנית, אני רוצה לציין שמכיוון שמדובר באוכלוסייה שאין לה פילוח דמוגרפי נורמלי, מדובר בעיקר באנשים צעירים, גברים, 85% מהם הם גברים צעירים. ודאי שאם נשווה את האוכלוסייה הזאת ביחס לאוכלוסייה של גברים צעירים באותו הגיל אז כנראה שהפשיעה תהיה דומה לשאר האוכלוסייה. אבל מכיוון שלא מדובר באוכלוסייה עם פילוח דמוגרפי נורמלי ומאוד קשה למצוא את כתובות המגורים שלהם אז צריך לקחת את הדבר הזה בחשבון. צריך להתחשב בזה כשאנחנו בוחנים את המידתיות של מהלך שאין ספק שהוא אכן פוגע בפרטיות. מכיוון שיש תופעה שאזרחי ישראל שגרים בעיקר בדרום תל-אביב איבדו את תחושת הביטחון, אני חושב שאנחנו כמחוקקים צריכים לתת לגורמי האכיפה כמה שיותר אמצעים להקנות את הביטחון המרבי לתושבי ישראל".
