מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) הוקם במטרה לספק לכלל חברי הכנסת מחקרים ומידע מקצועי, אמין ואובייקטיבי בשלל נושאים. מחקרי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מהווים מקור מידע מוביל לא רק בעבור חברי הכנסת, אלא גם בעבור הציבור הרחב, ארגונים לא ממשלתיים וכלי תקשורת מובילים. גם בסוגיית ההסתננות לישראל הפכו מחקרי הממ"מ למקור מידע מרכזי ופופולרי.

שני מחקרים בנושא ההסתננות זכו לחשיפה רחבה במיוחד באמצעי התקשורת: מחקר אחד בנושא שיעור השתתפותם של מסתננים בפשיעה (אוקטובר 2010), ומחקר נוסף על גודל האוכלוסייה וקצב כניסת מסתננים לישראל בהשוואה למדינות אירופה (מאי 2012).

המחקר בנושא פשיעת מסתננים קבע כי שיעור השתתפותם בפשיעה נמוך משיעורם היחסי באוכלוסייה. מחקר זה פורסם במגוון כלי תקשורת, וארגונים לא ממשלתיים המסייעים למסתננים מצטטים ממנו בהרחבה עד היום. למרות שכפי שנראה בהמשך, מחקר זה חטא למציאות, עיוות והיטה את הנתונים כך שיתאימו לתפיסת עולמו של הכותב, הדוח הצליח ליצור מסך עשן שהסתיר את נתוני הפשיעה הגבוהים בדרום העיר. הדוח אף תרם לעיכוב הגדול בתגובת הרשויות למצב בשכונות ולמציאות הבלתי נסבלת שהתושבים נקלעו אליה. רק לאחר מאמצים רבים, הפגנות ומחאות, ולמרבה הצער גם קורבנות בגוף ובנפש, הוגברה נוכחות אנשי ביטחון באזור, וחלה ירידה מסוימת בהיקף הפשיעה.

בתגובה לדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, פרי עטו של ד"ר גלעד נתן, המרכז למדיניות הגירה ישראלית חיבר מחקר נגדי שהוכיח שלפי נתונים שסיפקה המשטרה בכנסת, שיעורם של מסתננים בביצוע עבירות מין גבוה פי 3.5 משיעורם הכללי באוכלוסייה. בביצוע עבירות רצח, שיעורם של מסתננים גבוה פי 9 משיעורם הכללי באוכלוסייה. כמו כן, הדוח של המרכז למדיניות הגירה ישראלית חשף כשלים מתודולוגיים חמורים במחקר של ד"ר נתן. כשלים אלה מצטרפים לבעייתיות העקרונית שבהשוואה בין שיעור פתיחת תיקים פליליים בקרב כלל האוכלוסייה, לבין שיעור פתיחת התיקים באוכלוסייה שמאופיינת בתת אכיפה ותת דיווח כרוניים.

מחקר נוסף של הממ"מ שזכה לחשיפה תקשורתית רחבה ביצע השוואה בין היקף תופעת ההסתננות לישראל לבין ההגירה הבלתי חוקית למדינות אירופה. מחקר זה כלל כשלים מתודולוגיים חמורים עוד יותר מהדוח על הפשיעה. לפי ממצאי הדוח, ישראל איננה מדינת יעד עיקרית למסתננים, ושיעורם ביחס לאוכלוסיית ישראל נמוך בהשוואה למדינות אירופה. גם דוח זה פורסם בתקשורת וארגונים לא ממשלתיים עשו בו שימוש בניסיון לגמד את היקף התופעה בישראל ואת הצורך לנקוט בצעדים משמעותיים, תוך יצירת עיכוב משמעותי מאוד בתגובת המדינה. למרבה התדהמה, התברר שמחקרים אלה תורגמו לאנגלית עבור ה- OECD  והוצגו כנתונים רשמיים מטעם מדינת ישראל.

במחקר נגדי שפרסמנו מטעם המרכז למדיניות הגירה ישראלית, חשפנו כי ישראל דווקא הפכה למדינת היעד המובילה בעולם המערבי להגירה בלתי חוקית מאפריקה. יתרה מכך, בשיאה של ההסתננות לישראל בשנים 2010-2011, ישראל נאלצה לקלוט מספר גבוה מכל מדינה אירופאית אחרת במספרים מוחלטים. מלבד זאת, ישראל הייתה בין המובילות במדינות האיחוד האירופי במספר המהגרים השוהים בה בהשוואה לגודל אוכלוסייה ושטח.

לאחר שפרסמנו את שני המחקרים הללו בעיתון "מעריב" התחוללה סערה רבתי, שכן החוקר שחיבר את המחקרים, ד"ר גלעד נתן, הועבר מתפקידו. על אף הכשלים, דוברות הכנסת והיועץ המשפטי של הכנסת תלו את הסיבה להעברתו של ד"ר נתן מתפקידו כחוקר בממ"מ בכך שבעבר התבטא בחריפות נגד ראש הממשלה ושרים בממשלה במאמרים בעלי אופי פוליטי שכתב לאתר YNET, בעודו עובד כחוקר בכנסת.

בעקבות הניסיון מצד היועץ המשפטי של הכנסת לטייח את הכשלים המקצועיים שנפלו בדוחות ולתלות את הסיבה להעברתו מתפקידו בזיהויו הפוליטי של החוקר, פנינו במכתב ליועמ"ש הכנסת ודרשנו כי הממ"מ יכיר בכשלים שנפלו במחקר ושיפרסם אותם ברבים. לצערנו, פנייה זו לא נענתה בפומבי, אך מרכז המחקר והמידע של הכנסת הודה בקיומם של כשלים מקצועיים לאחר זמן מה, במסגרת תביעה שהגיש ד"ר נתן עצמו בבית דין לענייני עבודה.

בעקבות הפיטורים נעשה ניסיון מצד גורמים רדיקליים, לערער את אמינות המחקרים של המרכז למדיניות הגירה ישראלית ולהפוך את הנושא לסוגיה פוליטית. המחקר שלנו העוסק בהשוואה למדינות אירופה, הועבר לבדיקה של יועצת חיצונית ד"ר אנאבל ליפסיק-פרידלנדר, שקיבלה באופן מלא את עיקרי הביקורת שלנו, ובעקבות כך הדוח המקורי של הממ"מ בעניין זה הורד מהרשת. הסאגה סביב דוחות המחקר חשפו את החלל העצום שקיים בכל הנוגע למידע אמין ועדכני בסוגיית ההגירה לישראל בכלל ובסוגיית ההסתננות בפרט. אספקת מידע אמין ואיכותי למקבלי החלטות, לאמצעי תקשורת ולחברה הישראלית בכלל, נמצאים בראש סדר העדיפויות של המרכז למדיניות הגירה ישראלית.