סודן – מחקר משווה
סודן: דרפור ,הרי הנובה והנילוס הכחול
סודן: דרפור ,הרי הנובה והנילוס הכחול
אזרחי סודן הם הקבוצה השנייה בגודלה בקרב אוכלוסיית המסתננים בישראל. קבוצה זו מנתה בשיאה למעלה מ- 15,000 איש, שהיוו כ-30% מכלל אוכלוסיית המסתננים. עם הכרזת העצמאות של דרום סודן והתפצלותה מצפון סודן ב-2011, שבו מרצונם החופשי אל המדינה הצעירה מרבית המסתננים הנוצרים שהגיעו מאזור דרום סודן. חלק מהדרום-סודנים הנוצרים שנותרו הוחזרו לדרום סודן ב-2012 במסגרת מבצע שיזם משרד הפנים, לאחר שהאו"ם קבע כי ניתן לחזור למדינה החדשה.
עם זאת, חלקם הגדול של המסתננים הסודנים בישראל הינם מוסלמים שמוצאם צפון סודן. בשנת 2003 פרצו מורדים המזוהים עם תושבי חבל דרפור, מוסלמים המוגדרים לרוב כשבטים "אפריקאים" או "לא ערביים", במרד נגד השלטון המרכזי בחרטום הבירה, הנשלט על ידי קבוצות המוגדרות כערבים מוסלמים. בתגובה למרד המשטר המרכזי נקט בתגובה ברוטאלית בניסיון לדכא את המרד והחל בטיהור אתני אלים, שעל פי סברות רבות הגיע לכדי רצח עם.
מאז שיאו של הסכסוך ב-2003-2005 נחתמו הסכמים עם חלק גדול מקבוצות המורדים, וכיום ניתן להגדירו כסכסוך בעצימות נמוכה. יחד עם זאת, מקרי אלימות, רצח ואף אונס המוניים פורצים מפעם לפעם, לרוב בין השבטים המקומיים בדרפור, בדגש על השבטים הערבים. על אף שהאוכלוסייה "האפריקאית" סבלה ממסעות אלימות ורצח, גם קבוצות המורדים המזוהים עם קבוצה זו ביצעו פשעי מלחמה במהלך הסכסוך האלים. סכסוכים נוספים פרצו גם בהרי הנובה שבמדינת דרום קרדופאן ובמדינת הנילוס הכחול שבצפון סודן – גם כאן בין מורדים אפריקאים מוסלמים לבין השלטון הערבי בחרטום.
מרבית המסתננים השוהים בישראל הם מהגרי עבודה "ערבים" שלא נשקפה להם כל סכנה בארצם לכולי עלמא. מדינת ישראל איננה יכולה להחזיר גם מהגרי עבודה אלו שכן אין לה קשרים דיפלומטיים עם סודן והיא אף נחשבת למדינת אויב שעשויה להעניש את המהגרים על עצם שהותם בישראל. יחד עם זאת, מהגרים אלה יכולים לחזור באופן עצמאי למדינתם באמצעות מעבר דרך מדינות מעבר, ואלפים כבר בחרו לעשות זאת מאז שנת 2013.
בנוסף למהגרים הערביים, האוכלוסייה הסודנית בישראל כוללת גם קבוצה של כ- 3,000-4,000 מסתננים הטוענים כי הם יוצאי דרפור, הרי הנובה והנילוס הכחול. על אף האלימות באזורים אלו, סודן היא מדינת ענק ובשטחים שמחוץ לאזורי הסכסוך, בדגש על חרטום הבירה, חיים מאות אלפי אפריקאים יוצאי אזורים אלו שאינם נרדפים על סמך מוצאם ולא נשקפת להם סכנה. לפי מספר הולך וגדל של דוחות ופסקי דין של מדינות אירופאיות, גם אוכלוסייה זו יכולה לחזור לסודן ולחיות בבירה חרטום ללא חשש, גם אם אין להם אפשרות לשוב לחבל הארץ אותו עזבו. כמו כן, בשנים האחרונות החלה נציבות האו"ם להוציא לפועל מבצעי החזרה של עקורים ופליטים דרפורים ישירות לדרפור.
פעילות המרכז:
בינואר 2017 פורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" כתבה שיזם ארגון "אמנסטי ישראל" בנוגע לדוח פנימי של רשות האוכלוסין הקובע כי לכל אוכלוסיית המסתננים מדרפור מגיע מעמד פליטות. הדוח התבסס בעיקר על פסק דין ישן של בית הדין העליון לעררים בבריטניה (UKUT) משנת 2009, שקבע כי באופן זמני, דרפורים משבטים "לא ערביים" זכאים להגנה באופן גורף. פסק הדין ניתן בעקבות מתקפה של המורדים על פרבר של חרטום והתגובה האלימה של המשטר, ובו נקבע כי נכון לאותה העת, אין מידע על מצבם של יוצאי דרפור בחרטום ולכן חזרה איננה אפשרית.
ארגון אמנסטי דרש לאמץ את מסקנות הדוח. עמדתו של הארגון נתמכה בדוח משותף של ממשלות דנמרק ובריטניה, שצוטט מתוכו כי אזרחי סודן השבים מישראל עלולים להיענש על שהייתם בישראל. אך קריאה של הדוח עצמו מגלה כי המסקנה העיקרית העולה ממנו היא כי בחרטום בירת סודן חיים מאות אלפי יוצאי דרפור חברי שבטים לא ערביים, החיים ללא חשש מרדיפה. מכאן שגם אם המצב באזורי הסכסוך עצמם עדיין איננו יציב, לתושבי אזורים אלה שמורה האפשרות ל-"מעבר פנימי" (Internal relocation) ולכן גם אין מניעה להחזירם. כלומר, הדוח הוצג באופן מגמתי שמעוות וסותר את מסקנותיו העיקריות.
בהתייחסותו לסכנה הנשקפת לחוזרים בגין שהייתם בישראל, הדוח מציג מקרים של פעילים פוליטיים בולטים שנעצרו לאחר שחזרו מישראל, אך רובם שוחררו. בכל מקרה, הסכנה שבחזרה מישראל, אם קיימת, איננה נובעת ממוצאם האתני של הדרפורים אל בגין השהות בישראל בלבד, בדומה לשאר המסתננים ממדינה זו. כפי שנתוני רשות האוכלוסין וההגירה מוכיחים – החזרה אכן אפשרית דרך מדינות מעבר וללא ידיעת הרשויות על שהות בישראל בעבר, ואלפים כבר עשו זאת מבלי שנשקפה להם סכנה. יתירה מכך, פסק דין של אותו בית דין לעררים בבריטניה משנת 2015 קבע באופן מפורש כי: "אין כל ראיה לכך שחוזרים מישראל, על אף שיתושאלו, צפויים לרדיפה על סמך שהייתם בישראל בלבד".[1]
עם פרסום הכתבה, אמנסטי יזם דיון בוועדה לביקורת המדינה וכן נפתח בדיקה של משרד מבקר המדינה לקראת דוח מבקר במדינה בנידון. המרכז למדיניות הגירה ישראלית הופיע בוועדה זו בכנסת וחשף כי הקמפיין של אמנסטי נעדר כל בסיס עובדתי, וכן סיפק חומרים בעניין זה למשרד מבקר המדינה.
מתן מעמד תושבות ליוצאי דרפור:
נוכח עתירות לבג"ץ על ידי ארגונים לא ממשלתיים וקמפיין דיסאינפורמציה, החליטה המדינה להעניק מעמד ל- 300 מסתננים נוספים מדרפור. המרכז למדיניות הגירה ישראלית חיבר דוח הקובע כי לפי המקורות העדכניים ביותר למסתננים ממוצא דרפורי לא נשקפת סכנה בשל מוצאם האתני בלבד והציג אותו בפני משרד הפנים. כמו כן, דוח זה חשף כי חוות הדעת הפנימית של רשות האוכלוסין וההגירה בעניין זה איננה מעודכנת ואף מוטעית בחלקו. הדוח של המרכז למדיניות הגירה ישראלית פורסם בכלי התקשורת ואף הופיע בעמוד הראשי של העיתון "ישראל היום".
[1] IM and AI (Risks – membership of Beja Tribe, Beja Congress and JEM) Sudan CG [2016] UKUT 188 (IAC). Paragraph 191.
Available at: http://www.refworld.org/cases,GBR_UTIAC,576925314.html
בעקבות הרחקה של מהגרים מבלגיה לסודן, לרבות יוצאי דרפור, ודיווחים שהגיעו מארגון לא ממשלתי בשם "פורום תחריר" בדבר עינויים שעברו המורחקים, פרצה סערה פוליטית שאף איימה להפיל את הממשלה בבריסל. בעקבות זאת, המבקר הבלגי לענייני פליטים פתח בחקירת האירוע ולאחר מספר חודשים פורסמו המסקנות.
מסקנות הבדיקה העלו כי באופן כללי אין ראיות לכך שהמורחקים עברו עינויים וחלק מהעובדות שהוצגו נמצאו לא אמינות. מכן שאין כל מניעה להרחיק בכפייה מהגרים לסודן, כולל יוצאי דרפור הרי הנובה והנילוס הכחול ואף לתאם את ההרחקה עם נציגים קונסולריים של ממשלת סודן. יחד עם זאת, יש לנקוט משנה זהירות ולוודא שאין עילת מקלט פרטנית לפני שנוקטים בהליך כזה.
המרכז למדיניות הגירה ישראלית פרסם את המחקר בכלי התקשורת ושלח אותם למשרדי ממשלה.
על אף שכמעט כל המידע העדכני מראה כי אין לכך כל הצדקה, המדינה החליטה להעניק מעמד ל- 300 מסתננים נוספים בעקבות מספר עתירות שהוגשו לבג"ץ. כמו כן עשרות מסתננים נוספים המשיכו לקבל מעמד בבתי הדין לעררים כתוצאה מעיכוב המדינה במתן מענה לבקשות המקלט שלהם. במאי 2018 המרכז חיבר דוח עדכני נוסף והציג בפני משרד הפנים את עיקרי ההתפתחויות בסוגיה הזו במחקר ופסיקה, מתוך תקווה כי המדינה תשים קץ למתן מעמד גורף לסודנים מדרפור ותבסס את המדיניות שלה על מידע אמין והחלטות שקולות.