עם התגברות ההסתננות דרך גבולה הדרומי של ישראל, שהרכבה הדמוגרפי מתאפיין בריכוז גבוה מאוד של גברים צעירים ממדינות עולם שלישי, חלה עלייה דרמטית במקרי הפשיעה האלימה בדרום תל אביב ובערים נוספות בהן התיישבו מסתננים. תקיפות אלימות, מקרי שוד ואונס הלכו ותכפו. בהעדר כתובת מגורים או עבודה קבועה, ובהעדר מחויבות של המסתננים לחברה ולחוק הישראלי, גורמי האכיפה מתקשים באכיפת החוק ושמירה על תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל. צעדי ענישה כגון מאסר על תנאי, עבודות שרות או אף שחרור בתנאים מגבילים שיש בהם כדי להרתיע עבריינים, התגלו כבעלי השפעה מוגבלת מאוד על מסתננים, שפעמים רבות מספקים כתובות מזויפות ונעלמים מבלי להתייצב להמשך הדיונים בעניינם.

המצב החמיר עד כדי כך שכמעט כל אירועי האונס שהתבצעו על ידי מסתננים, היו אירועים של עבריינות רצידיביסטית, דהיינו עבריינים שנעצרו ושוחררו, לעתים מספר פעמים. לדוגמה, בספטמבר 2012 התפרסם כי קשישה בת 83 נאנסה באלימות קשה מחוץ לביתה על ידי מסתנן שהיה עצור בעבר. ביולי 2013 נאנסה בתוך ביתה ישראלית בעלת מוגבלויות על ידי מסתנן מסודן, בינואר 2017 פורסם כי מסתנן מאריתריאה אנס לוקה בשכלה במשך שלושה ימים, במרץ 2017 מסתנן אריתראי היכה קשישה בת 80 וניסה לאנוס אותה, בפברואר 2019 פורסם כי הורשעו חמישה מסתננים מאריתריאה בחטיפה ובאונס קבוצתי של צעירה בראשל"צ.  אלו מהווים רק חלק קטן מהמקרים.

אף על פי כן, ארגונים הפועלים לסייע למסתננים עשו הכול על מנת להעלים את היקף התופעה. ניסיונות הכחשת התופעה הגיעו לשיאם כאשר מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם מחקר חסר שחר שאין לו אחיזה במציאות, הקובע כי "שיעור המסתננים המעורבים בפשיעה נמוך משיעורם באוכלוסייה", מחקר שאותו המרכז למדיניות הגירה ישראלית הפריך לחלוטין. דיווחים כגון אלה הביאו לעיכוב רב בהשקעה במיגור הפשיעה מצד המדינה ולפגיעה חמורה בביטחון האישי של אזרחי ישראל.

כאשר המדינה הכירה לבסוף בהיקף הבעיה, פתחה רשות האוכלוסין ב"נוהל טיפול במסתננים המעורבים בפלילים" הקובע כי מסתנן המעורב בפשיעה יועבר למשמורת בהליך מנהלי מתוקף החוק למניעת הסתננות. על אף הצורך האקוטי בנוהל, הוגשו מספר עתירות לביטולו. אנו במרכז למדיניות הגירה ישראלית הגשנו בקשת הצטרפות כמשיבים לעתירה בשמם של תושבי דרום תל אביב. לבקשה זו צרפנו גם את חבר הכנסת אלוף אלעזר שטרן, שהותקף במהלך סיור שהשתתפנו בו בדרום תל אביב.

מנגד, בצעד נדיר וחד צדדי הגישה הסנגוריה הציבורית בקשת הצטרפות כידידי בית משפט לצד העותרים לביטול הנוהל. ביום הדיון הגענו יחד עם תושבי דרום תל אביב לבית המשפט העליון בירושלים. התושבים נכחו בדיון וכן הפגינו מחוץ לבית המשפט. בקשת ההצטרפות שלנו והפגנת התושבים שארגנו קיבלו סיקור נרחב באמצעי התקשורת.

על אף המאמצים להגן על הנוהל הוא בוטל באופן עקיף על ידי בית המשפט, לאחר שבדיון אחר בג"ץ ביטל את הסעיפים מהתיקון השלישי של החוק למניעת הסתננות המאפשרים העברה של מסתננים למשמורת, וכך ייתר את הדיון כולו. בעקבות פסק הדין בעניין החוק למניעת הסתננות הקפיא היועמ"ש את הנוהל בסוף ספטמבר 2013. בעקבות זאת פרסמנו חוות דעת המאפשרת את המשך קיום נוהל הטיפול במסתננים המעורבים בפלילים מתוקף חוק אחר, "חוק הכניסה לישראל". החוק קובע כי ניתן להעביר למשמורת שוהה בלתי חוקי שיש בשחרורו כדי לסכן את שלום הציבור. את חוות הדעת הצגנו במסגרת השדולה להחזרת המסתננים לכנסת שהשתתפנו בדיוניה.

כמו כן, המרכז למדיניות הגירה ישראלית, יחד עם תושבי דרום תל אביב, נפגש עם היועץ המשפטי לממשלה דאז עו"ד יהודה וינשטיין וצוות משרדו, ואף קיים הפגנה מול ביתו על מנת להבטיח כי הנוהל המחודש לטיפול במסתננים המעורבים בפלילים יאושר במסגרת חוק הכניסה לישראל.