בעקבות ביטול החוק למניעת הסתננות (תיקון מס' 3) בספטמבר 2013 וקביעת בג"ץ כי יש לשחרר את השוהים במתקן סהרונים בתוך תשעים יום, המרכז למדיניות הגירה ישראלית הגיש באוקטובר 2013 עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה לאסור על המסתננים המשוחררים להגיע לדרום תל אביב. בנוסף דרש המרכז למדיניות הגירה שהמדינה תקים מתקני שהייה פתוחים מחוץ לדרום תל אביב שיספקו את כל צרכי המסתננים, ושייאסר עליהם לעבוד. זו הפעם הראשונה והיחידה שהוגשה עתירה לבג"ץ בשם תושבי דרום תל אביב בדרישה להטיל מגבלות על תופעת ההסתננות לישראל.

בעתירה תואר סבלם של תושבי דרום תל אביב והובאו ציטוטים של שופטי ביהמ"ש העליון שהכירו במצוקה זו. לדוגמה קביעתו של השופט פוגלמן בבג"ץ אדם: "זעקתם של תושבי דרום תל אביב על המתחולל בשכונותיהם נשמעה בקול רם וברור. זוהי זעקה היוצאת מן הלב ונכנסת אל הלב. אין להקל בה ראש כלל ועיקר".

בעתירה הוצגו גם נתוני פשיעה, תצהירים של תושבים שנפגעו, ותוארו הפגיעות בזכות לחיים, לכבוד, לקניין, לחופש העיסוק ולשוויון. כמו כן, נתבקש בית המשפט לחייב את המדינה להוציא לפועל את החלטות הממשלה בדבר הקמת מתקני שהייה פתוחים.

2.בתוך זמן קצר החלה המדינה בהליך חקיקה מהיר כדי לעמוד במסגרת הזמן שקבע בג"ץ. החוק החדש שהתגבש (החוק למניעת הסתננות, תיקון מס' 4) קבע כי מסתננים שייכנסו לישראל לאחר החלת החוק יועברו למשמורת במתקן סגור לתקופה של שנה אחת, במקום שלוש שנים לפי החוק הקודם. בנוסף, מסתננים שכבר שוהים בישראל וכן מסתננים חדשים שעברה תקופת השהיה המרבית במשמורת במתקן הסגור, יחויבו לשהות במתקן השהייה הפתוח "חולות" ולהירשם שלוש פעמים ביום.

3.לאחר שהתיקון הרביעי לחוק למניעת הסתננות עבר בכנסת בקריאה שלישית ב-10 בדצמבר 2013, החלה המדינה לשלוח זימונים למתקן חולות גם למסתננים שכבר שוהים מישראל. בעקבות כך, החלה עזיבה מסיבית של מסתננים מישראל כמעט באופן מיידי. בחודש ינואר 2014 עזבו 765 מסתננים, ובחודשיים שלאחר מכן עד לפרסום פסק הדין של בג"ץ יצאו מעל ל-3,000 מסתננים נוספים, רובם החליטו לעזוב לאחר שקיבלו את הזימון למתקן השהייה הפתוח מבלי שישבו בו אפילו יום אחד.

חמישה ימים לאחר שהחוק עבר בקריאה שלישית, הגישו ארגוני הסיוע למסתננים עתירה נוספת במטרה לבטל גם את תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות. בדיון שהתקיים ב-25 בדצמבר 2013 בעתירה שלנו ("בג"ץ איתן") לאחר שהחוק נכנס לתוקף, החליטו שופטי בית המשפט לאחד את העתירה שלנו יחד עם העתירה שהוגשה נגד החוק ולדון בשתיהן יחד. בעקבות ההחלטה תושבי דרום תל אביב אותם ייצגנו פתחו במחאה חריפה בתוך אולם בית המשפט.

4.זרם יציאת מסתננים מישראל נמשך בקצב חסר תקדים עד ליום הדיון בעתירה המשותפת, אז חלה ירידה דרסטית במספר היוצאים: עד ליום הדיון, מספר המסתננים שעזבו את ישראל עמד על למעלה מ- 1,500 בחודש, לאחריו מספר העוזבים צנח לכ- 300 בלבד.

גם בדיון הנוסף בבג"ץ התייצב המרכז למדיניות הגירה ישראלית בבית המשפט לצד תושבי דרום תל אביב. כמו כן הגיש המרכז כתב תשובה מטעמו לעתירה של ארגוני הסיוע למסתננים.

5.חרף המאמצים הרבים, ב-22 בספטמבר 2014 החליטו שופטי בג"ץ ברוב של 7 מול 2 לבטל את סעיפי החוק המחייבים מסתננים לשהות בחולות, וגם לבטל את סעיף החוק המחייב מסתננים שנכנסו לישראל לאחר החלת החוק לשהות במתקן משמורת סגור לתקופה של שנה. נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, שהיה בעמדת מיעוט, דחה את העתירה של המרכז (בג"ץ איתן) כיוון שפסק כי החוק שחוקק בכנסת עומד במבחן החוקיות ולכן העתירה מתייתרת. לעומת זאת שופטי הרוב דחו את עתירתנו בשם תושבי דרום תל אביב למרות שפסקו כי יש לבטל את החוק ולשחרר את השוהים במתקני השהיה, מבלי שטרחו לנמק זאת או לתת סעד חלופי.